Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 41b
הָא מַנִּי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר.
Traduction
As it can be explained: According to whose opinion is this baraita taught? It is according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who said: The owner of an innocuous ox pays half the ransom. According to his opinion, the only differences between innocuous and forewarned oxen are those specified in the mishna.
Rachi non traduit
הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר. דדריש להאי נקי לדרשה אחריתי לדמי ולדות אם נגח אשה ויצאו ילדיה הלכך לא הוה ליה לפלוגי בינייהו בכופר וכי תימא הוה ליה לפלוגי דהאי פלגא והאי כוליה ההיא בכלל רישא היא דקתני תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם ותנא בניזקין והוא הדין לכופר:
Tossefoth non traduit
הא מני רבי יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר. וליכא שיורא דאי משום דמועד משלם כופר שלם ותם אינו משלם אלא חצי כופר הא לאו שיורא הוא דהא תנן תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם וכופר בכלל וא''ת אכתי ליתני דמועד אף כשהוא בסקילה משלם כופר ותם כשהוא בסקילה אינו משלם כופר כלל דהביאהו לב''ד וישלם לך דהוא עצמו אינו משתלם אלא מגופו כדאמרינן בפרק שור שנגח ד' וה' (ב''ק דף מב. ושם) וי''ל דהך נמי לא הוי שיור דהוי בכלל הא דקתני תם מגופו ומועד מן העלייה ומיהו תימה דלא אשכחן בהדיא בשום מקום שהיה אומר ר' יוסי הגלילי דתם משלם חצי כופר ואי משום דדריש רבי יוסי הגלילי בפרק שור שנגח ד' וה' (ג''ז שם) נקי מדמי ולדות ולא דריש נקי מחצי כופר מכלל דסבר דחייב ודלמא לעולם סבר דפטור וטעמא משום דפטור מחצי כופר לא איצטריך קרא דכשהשור בסקילה לא שייך כופר דהביאהו לב''ד וישלם לך וכשאין השור בסקילה כגון על פי עד אחד או על פי הבעלים פטור מדרבה דאמר התם (דף מג.) [שור שהמית בן חורין שלא בכוונה פטור שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת בזמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר כו' ונראה דה''פ הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר פי' דלא ממעט חצי כופר מנקי ולאו דוקא משלם קאמר אלא היה משלם אם היה לו ממה להשתלם ולשום תנא לא הוה חצי כופר שיור כי אם לרבי אלעזר דדריש נקי מחצי כופר ולית ליה דרבה וכשאין השור בסקילה מועד משלם ותם אינו משלם והא דנקט רבי יוסי הגלילי טפי מרבי עקיבא דדריש נקי מדמי עבד דלדידיה נהי דחצי כופר לא הוי שיור דמי עבד הוי שיור:

תָּא שְׁמַע: ''הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי'', אוֹ ''שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי'', הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי לָאו, בְּתָם! לָא, בְּמוּעָד.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear an additional proof from the mishna. One who said: My ox killed so-and-so, or: My ox killed an ox belonging to so-and-so, this owner pays based on his own admission. What, is this not referring to an innocuous ox, for which he pays half the damage, proving that it is a payment of money and not a fine? The Gemara rejects the proof: No, the tanna is referring to a forewarned animal.
Rachi non traduit
מאי לאו בתם. ואי משום דקתני בה המית שורי את פלוני דחיובו כופר ותם לאו בר כופר הוא הא מני רבי יוסי הגלילי היא:
אֲבָל בְּתָם מַאי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, נִיפְלוֹג וְנִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמוּעָד, אֲבָל תָּם — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! כּוּלַּהּ בְּמוּעָד קָמַיְירֵי.
Traduction
The Gemara asks: However, in the case of an innocuous ox, what is the halakha? If it is that he does not pay based on his own admission, then, rather than teaching the latter clause of the mishna: One whose ox killed a slave belonging to so-and-so does not pay based on his own admission, let him distinguish and teach the distinction within the case itself: In what case is this statement said? It is with regard to a forewarned ox; however, the owner of an innocuous ox does not pay based on his own admission. The Gemara rejects this proof: The entire mishna is speaking of a forewarned ox, and does not address the halakha of an innocuous ox at all. Therefore, no proof can be cited with regard to the nature of half the payment.
Rachi non traduit
אדתני עבדו של פלוני כו'. דלא אשכח פטור על פי עצמו אלא בעבד:
ניפלוג בדידה. בבן חורין ובבהמה נמי הוה מצי לשנויי חילוק ולמיתני דאיכא דלא משלם על פי עצמו:
בד''א. דמשלם ע''פ עצמו במועד כו':
כולה במועד קמיירי. במועד אתא לאשמועי' דאף הוא יש בו חילוק דאיכא ביה מידי דלא משלם על פי עצמו ומאי ניהו נגיחת עבד ואי הוה תני כדקאמרת הוה שביק נמי לאורחיה דרישא איירי במועד וסיפא ניתני תם ומה לי שבקה תנא לאורחיה גבי ניזק לדלג מבן חורין לעבד מה לי שבקה במזיק ולדלג ממועד לתם:
תָּא שְׁמַע, זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. הָא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהִזִּיק — מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. לָא תֵּימָא הָא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהִזִּיק, אֶלָּא אֵימָא: הָא כְּמָה שֶׁהִזִּיק — מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear an additional proof from the mishna: This is the principle: Anyone who pays more than what he damaged, the payments are fines, and therefore he does not pay based on his own admission. The Gemara infers: If he pays less than what he damaged, he pays based on his own admission. Apparently, payment of half the damage is a payment of money, not a fine. The Gemara rejects this proof: Do not infer and say: If he pays less than what he damaged, he pays based on his own admission. Infer and say: If he pays precisely what he damaged, he pays based on his own admission.
Rachi non traduit
יתר על מה שהזיק. כגון נגיחת עבד וכן אונס ומפתה ומוציא שם רע ותשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה:
הא פחות ממה שהזיק. כגון חצי נזק דתם:
אֲבָל פָּחוֹת מַאי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? לִיתְנֵי, זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּמָה שֶׁהִזִּיק — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, דְּמַשְׁמַע פָּחוֹת וּמַשְׁמַע יָתֵר! תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Gemara asks: But according to that explanation, if he pays less than the damage he caused, what is the halakha? If it is that he does not pay based on his own admission, let the tanna teach a more general principle: This is the principle: Anyone who does not pay the amount that he damaged does not pay based on his own admission, as that formulation both indicates one who pays less and indicates one who pays more than the damage he inflicted. The Gemara concludes: This is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, that payment of half the damage is a fine.
Rachi non traduit
הכי גרסינן ליתני כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם ע''פ עצמו:
וְהִלְכְתָא: פַּלְגָא נִיזְקָא קְנָסָא. תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?! אִין: טַעְמָא מַאי אִיתּוֹתַב — מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי ''כְּמָה שֶׁהִזִּיק'', לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּמָמוֹנָא הוּא, מִשּׁוּם הָכִי לָא קָתָנֵי.
Traduction
The Gemara further concludes: And the halakha is that payment of half the damage is a fine. The Gemara asks: Is there a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, and the halakha is in accordance with that opinion? The Gemara responds: Yes, the halakha is in accordance with his opinion, as, what is the reason that his opinion was conclusively refuted? It is because the tanna does not teach: This is the principle: Anyone who does not pay the amount that he damaged. However, the reason the tanna did not employ that formulation is not clear-cut for him, since there is the payment of half the damage caused by pebbles dispersed by an animal proceeding in its usual manner. As it is a halakha transmitted to Moses from Sinai that the payment for pebbles is a monetary payment, not a fine; it is due to that fact that the tanna did not teach the principle: Anyone who does not pay the amount that he damaged does not pay based on his own admission. In the case of pebbles, although he does not pay the amount that he damaged, he pays based on his own admission.
Rachi non traduit
והלכתא פלגא ניזקא קנסא. דהואיל וכל חצי נזק אינו אלא בניזקא דלאו אורחיה לאו על מריה הוה רמיא למינטריה בהכי אלא קנסא הוא כי היכי דלוסיף ביה נטירותא:
טעמא מאי איתותב. כלומר תיובתא מאי היא:
משום דלא קתני כל שאינו משלם כמה שהזיק אינו משלם על פי עצמו. דלישתמע מינה נמי חצי נזק הא לאו תיובתא היא:
כיון דאיכא חצי נזק. דמשתלם בנזקי בהמה במהלכת והתיזה צרורות מתחת רגליה והזיקה דתנן בבבא קמא (דף יז.) דמשלמת חצי נזק ובההוא חצי נזק קיימא לן בב''ק דהלכתא גמירי לה מסיני שהוא תולדה של רגל ופטורה ברה''ר כי רגל וניזקי רגל לאו קנסא נינהו אלא ממונא שהרי מועדת מתחילתה וגבי צרורות הוא דאקיל רחמנא וכיון דממונא הוא משלם ע''פ עצמו משום הכי לא פסיקא ליה למיתני כל שאינו משלם כמה שהזיק דהא איכא האי:
וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ פַּלְגָא נִיזְקָא קְנָסָא, הַאי כַּלְבָּא דְּאָכֵל אִימְּרֵי, וְשׁוּנָּרָא דְּאָכֵיל תַּרְנְגוֹלֵי רַבְרְבֵי, מְשׁוּנֶּה הוּא, וְלָא מַגְבֵּינַן בְּבָבֶל. אֲבָל זוּטְרֵי — אוֹרְחֵיהּ הוּא וּמַגְבֵּינַן.
Traduction
Based on that ruling, the Gemara concludes: And now that you said that payment of half the damage is a fine, this dog that ate lambs, and a cat that ate large roosters, is unusual damage, for which the owner is liable to pay only half the damage if the animal was innocuous, and therefore, we do not collect it in Babylonia. The payment for unusual damage is a fine, and fines cannot be collected in Babylonia, as there are no ordained judges authorized to adjudicate cases involving fines. However, if the cat ate small roosters, that is its usual manner, and we collect the damages in Babylonia, as it is a payment of money.
Rachi non traduit
דאכיל אימרי. שחנק טלאים חיים ואכלם:
משונה הוא. אין דרכו בכך וכל נזק משונה בבהמה הוי תולדה דקרן תמה שאף היא משונה שאין דרכה בכך וחצי נזק הוא דמשלם וכיון דקנסא הוא לא מגבינן ליה בדייני בבל שאין שם סמיכה בזקנים ולא מקרו מומחים וגבי קנס כתיב (שמות כב) ירשיעון אלהים:
אורחיה הוא. והוו להו נזקי דשן ושן משלמת נזק שלם וממונא הוא וגובין אותו בבבל:
וְאִי תְּפַס — לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. וְאִי אָמַר: אַקְבְּעוּ לִי זִימְנָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — מַקְבְּעִינַן לֵיהּ. וְאִי לָא אָזֵיל — מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ.
Traduction
The Gemara comments: And in cases of fines, if the injured party seized property from the offender in the amount of the fine, even in Babylonia we do not repossess it from him, as according to the letter of the law he is entitled to that payment, and the party from whom he seized the property cannot claim that he does not owe that payment. And if the injured party said: Set me a time to go to a court in Eretz Yisrael, where cases of fines are adjudicated, we set a time for him, and if the other disputant does not go to Israel as demanded, we excommunicate him.
Rachi non traduit
ואי תפס. ניזק ממונא דמזיק גבי קנסא דחצי נזקו דאין צריך לצעוק לפנינו:
לא מפקינן מיניה. וגבי פלגא נזקיה:
ואי. לא תפיס ואמר קמן קבעו לי זמנא בארעא דישראל השיאוהו לילך עמי לדון לפני דייני ארץ ישראל קבעינן ליה:
Tossefoth non traduit
ואי תפס כו'. פר''ת דדוקא אי תפס את המזיק עצמו אבל דבר אחר לא דלענין מזיק עצמו הקילו חכמים שיכול לתופסו דאל''כ יתפוס כל אשר לו ולא נפיק מיניה דאין דנין דיני קנסות ואם נוציא המותר ונשאיר כדי נזק הרי אנו דנין דיני קנסות ודוחק:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: סַלֵּיק הֶזֵּיקָךְ, מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ''.
Traduction
The Gemara adds: Either way, whether or not he agrees to go to Eretz Yisrael, if he keeps the cause of the damage, we in Babylonia excommunicate him, as we say to him: Remove your cause of damage, in accordance with the opinion of Rabbi Natan. As it is taught in a baraita that Rabbi Natan says: From where is it derived that a person may not raise a vicious dog in his house, and may not place an unsteady ladder in his house? It is as it is stated: ''And you shall make a parapet for your roof that you shall not place blood in your house'' (Deuteronomy 22:8). It is prohibited to leave a potentially dangerous object in one’s house, and one who refuses to remove it is excommunicated.
Rachi non traduit
בין כך ובין כך. בין שרוצה ניזק לילך לארץ ישראל בין שאינו רוצה:
משמתינן ליה. למזיק מיהא להרוג אותו כלב ולסלק היזיקיה:


הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ נְעָרוֹת

Traduction
May we return to you chapter ''These are the young girls.''
Rachi non traduit
הדרן עלך אלו נערות
Tossefoth non traduit
הדרן עלך אלו נערות
נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה — בּוֹשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁל אָבִיהָ, וְהַצַּעַר בִּתְפוּסָה. עָמְדָה בַּדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב. מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.
Traduction
MISHNA: In the case of a young woman who was seduced, the compensation for her humiliation and her degradation and her fine belong to her father. And the same applies to the compensation for pain in the case of a woman who was raped. If the young woman stood trial against the seducer or rapist before the father died, these payments belong to her father, as stated above. If the father died before he collected the money from the offender, the payments belong to her brothers. As the father’s heirs, they inherit the money to which he was entitled before he passed away.
Rachi non traduit
מתני' נערה שנתפתתה. והצער בתפוסה. והצער נמי לאביה באנוסה. בתפוסה לישנא דקרא ותפשה ושכב עמה (דברים כב):
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ, עָמְדָה בַּדִּין עַד שֶׁלֹּא בָּגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב, מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁבָּגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ,
Traduction
However, if she did not manage to stand in judgment before the father died, and she was subsequently awarded the money, the compensation belongs to her, as she is now under her own jurisdiction due to the fact that she no longer has a father. If she stood trial before she reached majority, the payments belong to her father, and if the father died, they belong to her brothers, who inherit the money notwithstanding the fact that she has become a grown woman since the trial. If she did not manage to stand in judgment before she reached majority, the money belongs to her. Rabbi Shimon says: Even if she stood trial in her father’s lifetime but did not manage to collect the payments before the father died, the brothers do not inherit this money, as it belongs to her.
Rachi non traduit
לא הספיקה לעמוד בדין וכו'. כיון דלא עמדה בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו ואמרינן לקמן (כתובות דף מג.) אין אדם מוריש לבנו זכות שזכתה לו תורה בבתו ויליף לה מקרא:
מת האב. משעמדה בדין בנערותיה בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה:
הרי הן של אחין. דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב:
ר''ש אומר. אע''פ שעמדה בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה ובגמרא [מב:] יליף טעמא:
Tossefoth non traduit
מתני' נערה. לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה. תימה תינח קנס אלא בושת ופגם דממונא הוא דאחין בעי למיהוי ושמא מקראי דלעיל דנפקי בושת ופגם איתקוש אהדדי כדפי' לעיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source